ברוכים הבאים

אם הגעתם עד כאן, תרתי משמע, אתם בהחלט ראויים להיקרא יקרים במיוחד בשבילי,
אם אתם מתעניינים במה שיש לי להגיד ולשיר…

ברוכים הבאים לאתר החדש שלי (קצת באיחור הייתי אומר, קצת הרבה אפילו).
במהלך השנים נשאלתי לא פעם בראיונות ברדיו וגם בעתון, לפשר האווירה הדיכאונית משהו בשירים שלי.
מעבר לתשובה הטרוויאלית שזה אני, אני חושב שהדברים הם לעולם מורכבים יותר ויש בעולמנו, הרבה מאד רע
וקצת מאד טוב והם משמשים בערבוביה ונכנסים ויוצאים ממהלך חיינו…

"אין שחור ולבן", אמרה סימון דה בובואר, אם אינני טועה, "יש גוונים של אפור".
השאיפה שלי בכתיבה, היא להביא את מגוון הרגשות (המנוגדים לפעמים) הזה, לידי ביטוי, גם במלל וגם במוזיקה.
בשנת 2001, קצת אחרי שיצא "בדידות, אהבה ומה שבינהן", כתב עיתונאי ביקורת ב"זמן תל-אביב" (אפשר לקרוא אותה כאן באתר, בדף בעיתונות ורדיו), שהוא לא מבין את הפער בין המילים הדיכאוניות לבין הלחן והביצוע ה"גרובי מגנובי" לדבריו.
האמת, שהוא באמת לא הבין….

הקונספט (יש דבר כזה) בדיסק, עסק בדיוק בזה. ברצון ובצורך, על אף הקושי והדיכאון, לקום ולרקוד.
לעשות מעשה ולהילחם בעצב ובחוסר האונים….ואין סטירה בין הדברים, ממש לא, כי אלו החיים וכך אני לפחות, חווה אותם.
המכלול הזה הקרוי שיר (אני מתכוון למילים ללחן ולביצוע), הוא אולי האנלוגיה הטובה ביותר לחיים, כפי שאני יודע להגדיר…..
….אז תודה לכם שבעולם האינסטנט והקוויקי, הכל מהר והכל עכשיו, חסר הסבלנות שאנו חיים בתוכו לצערי,
לקחתם פסק זמן והתפניתם להיכנס לסיפורי חיים קטנים, שהם השירים שלי…

חיבוק חם,
אילון